פסק דין
1.התובעת הגישה תביעה כספית נגד הנתבעים בגין שירותי תיקון כף של בגר, אשר סיפקה לנתבעת 2. לשיטת התובעת נותרה הנתבע חבה לה בגין שירות זה סך של 11,958 ₪ נכון לחודש נובמבר 2005, וזאת על פי חשבונית 4163 של התובעת אשר צורפה.
2.אין מחלוקת בין הצדדים כי הבגר נרכש על ידי הנתבעת מחברת "קלרום רכב וציוד הנדסי בע"מ" וכי אחד מתנאי ההתקשרות הייתה אחריות למשך 12 חודשים או 2,000 שעות עבודה, לפי הקודם מבין השנים. אין מחלוקת בין הצדדים כי התיקון בוצע במסגרת השנה שלאחר הרכישה.
3.התובעת טוענת כי התיקון אינו במסגרת האחריות. לשיטתה המדובר בשבר בחלק התחתון של הכף, שבר בשן של הכף ומשמעו כי נעשה בבגר שימוש חריג אשר אינו מכוסה באחריות שמעניק המוכר. התובעת מפנה למסמך הזמנת העבודה ותעודת המשלוח אשר צורפו לתצהיר של מר גדעון לוי (להלן: "מר לוי") מטעמה. במסמכים אלו מופיע רישום ברור כי מדובר בשימוש חורג ובתיקון המבוצע בחיוב. מסמכים אלו נחתמו על פי טענתה על ידי הנתבע 1.
4.הנתבעים טוענים כי הנתבע 1 לא חתם על מסמכים אלו, כי המסמכים אינם משקפים את התוכן להם טעונת התובעת, לא הוכח כל שימוש חריג וכן כי שימוש חריג מוחרג מהיקפה של האחריות. כמו כן טוענים הנתבעים כי מבלי לגרוע מטענותיהם הרי שהם הם זכאים לקזז כנגד כל חיוב שיפסק נגדם את נשקיהם כתוצאה מהשתהות התובעת בטיפול בליקויים. יש לציין גם את טענתן להעדר כל חבות ויריבות של הנתבע 1, עובד הנתבעת 2.
5.ראשית הנני קובעת כי הוכח לפני כי הבגר היה בתקופת האחריות. לעניין זה אין מחלוקת כי התיקון בוצע במהלך השנה לאחר רכישתו. לעניין מספר שעות העבודה המוגבל ל- 2,000, אזי נספח א' לתצהיר התובעת (להלן: "דו"ח בדיקה ושירות") נפתח לשיטתה ביום בו הוכנסה הכף לטיפול, 10.11.05 (ראה פינה שמאלית עליונה). בטופס של התובעת עצמה ישנו מקום לרישום "מונה שעות". משבצת זו לא מולאה. יכול ולא מולאה מאחר ולידה ישנו מקום לסמן האם השירות באחריות אם לאו ומסומן כי אינו באחריות. מאחר ולא צוין מונה שעות יש להסיק מכך כי הטעם כי השירות אינו באחריות שליטת התובעת איננו שעות המונה אלא השימוש החריג שבוצע לטענתה. לפיכך הנני קובעת כי בעת ביצעו התיקון הייתה אחריות תקפה.
6.טוענת התובעת כאמור כי הנזק נגרם כתוצאה משימוש חורג ועל כן אינו מכוסה באחריות. התובעת אינה יכולה להצביע על מסמך הקובע תנאי זה אולם, נכונה אני לצורך הדיון להניח כי אכן יש להחריג שימוש חורג מן האחריות או שימוש חריג אשר אינו תואם את ייעודו של הכלי או אופן השימוש המקובל בו.
7.המדובר בכף של בגר. מדובר בכלי אשר מעצם טיבו מבצע עבודה קשה בסביבת עבודה לא סטרילית. במצב דברים זה שבר בכף אינו דבר אשר יש להסיק ממנו מיד כי בוצע שימוש חורג אלא יש להוכיחו. יכול להיות שבעל מקצוע רואה את השבר ויכול להסיק את הנדרש באשר לאופן השימוש שבוצע בכלי, אך בבית משפט עניין זה דורש הוכחה. הוכחה אשר כזו לא הובאה בפני. לעניין זה גם אפנה לעדותו של מר לוי שאמר כי יש לתובעת מומחים שזה העיסוק שלהם.
8.נמצא אם כן כי תביעת התובעת נשענת כעת על טענתה בדבר הסכמת הנתבעת באמצעות הנתבע 1 כי מדובר בשימוש חריג וכי מדובר בתיקון בתשלום. שני מסמכים תומכים לכאורה בטענה זו. אבחן את שני המסמכים וטענות הצדדים ביחס אליהם.
9.המסמך הראשון הינו "דוח בדיקה ושירות", כאמור נספח א לתצהירו של מר לוי. על מסמך זה חתום לכאורה הנתבע1. הנתבע 1 מכחיש חתימתו, אולם לצורך הדיון אקבל טענת התובעת כי הוא אכן חתם על המסמך.
לצד חתימתו של מר סאלח על המסמך מופיע התאריך 25.11.05. מר לוי אישר כי זהו התאריך בו חתם מר סאלח על הזמנת העבודה. כפי שהוזכר לעיל, הכף הוכנסה למוסך התובעת עוד ביום 10.11.05, על פי רישומיה. לפיכך, חתימתו של מר סאלח לא נרשמה במועד הכנסת הכף, אלא כשבועיים לאחר מכן, הכל על פי שיטתה של התובעת. מר לוי מעיד כי התובעת לא מתחילה בביצוע עבודה עד לאישורו של הלקוח "עבודה לא מבוצעת עד שהלקוח לא מאשר. במיוחד כאשר מדובר בתיקון בכסף, עושים בדיקה כללית ואז הוא צריך לאשר את התיקון." (פרוטוקול עמ' 4 ש' 16-17). המקנה היא אם כן כי לפני יום 25.11.05, לא בוצעה עבודה, כלומר ביום 25.11.05 הכף עוד לא תוקנה ועוד לא נלקחה על ידי הנתבעת.
10.קיימים מספר קשיים בפני המערערים מסקנה עובדתית זו.
האחד - החתימה על גבי טופס זה הינה במשבצת שכותרתה "אישור". מצוין שם-"הנני מאשר בזה שהמכונאי / חשמלאי ביקרו אצלנו וביצעו את התיקונים כנדרש על ידינו, ולשביעות רצוננו המלאה." כלומר, מדובר לכאורה בחתימה אשר מאשרת את העובדה כי בוצע תיקון בכף, כלומר עם סיום העבודה ונטילת הכף חזרה. רישום זה אינו מתאים לטענת מר לוי כי רק באותו מועד אישרה הנתבעת את ביצוע העבודה ואת חיובה, ורק אש החלה העבודה בפועל. מר לוי נשאל על כך בחקירתו והסביר כי זהו הטופס, זה הטופס שיש (פרוטוקול עמ' 4 ש' 21-22).
השני- על גבי הטופס עצמו מצוין בכתב יד "ידוע לי שהתיקון מבוצע בחיוב עפ"י ח-ן 4163 הרצ"ב." חשבונית 4163, הינה הבסיס לתביעה שלפני. החשבונית נושאת תאריך 16.11.05, כלומר מועד הוצאתה הינו לפני יום 25.11.05, יום אישור העבודה והחיוב על פי שיטתה של התובעת. כיצד הוצאה חשבונית אשר נקבע בה מועד תשלום 16.11.05, עוד בטרם אושרה העבודה והחיוב? הרי התובעת עצמה טוענת כי לא מבצעים עבודה בטרם מקבלים אישור של הלקוח לחיוב. מדוע הוצאה החשבונית?
השלישי- ב"כ התובעת טען בסיכומי טענותיו וכך גם בשאלתו בחקירה הנגדית כי הכף תוקנה כבר ביום 23.11.05 וכי מאותו מועד החלו להתקשר לנתבעת על מנת שתיקח את הכף. הנתבעת הואילה לקחת את הכף רק ביום 25.12.05. טענה זו עומדת בסתירה לטענה כי המסמך אשר נחתם על פי טענת התובעת ביום 25.11.05, מעיד על אישור מראש לביצוע העבודה בחיוב ולא על נטילת הכף. שכן על פי טענה זו ביום 23.11.05, הכף כבר הייתה לאחר ביצוע העבודה.
11.נמצא אם כן כי טיבו של "דוח בדיקה ושירות" אינו ברור כלל ועיקר וכי קיימות סתירות בגרסת התובעת עצמה באשר לטיבו. לפיכך, לא אוכל להסיק ממנו כי מדובר באישור מראש לביצוע התיקון בחיוב.
12.על פי טענת התובעת בסיכומיה ובעדותו של מר לוי (פרוטוקול עמ' 4 ש' 24-27), אזי הכף שהתה אצל התובעת עד ליום 25.12.05 ורק אז נלקחה על ידי הנתבעת. מר לוי מפנה לעניין זה לתעודת המשלוח נספח ד לתצהירו. גם על מסמך זה חתום לכאורה הנתבע 1 המכחיש את חתימתו. לצורך הדיון אניח כי הוא אכן חתם על המסמך.
לכאורה המסמך אכן מעיד על הסכמה כי מדובר בשימוש חורג וכי התיקון בוצע בחיוב.
"כף חפירה לאחר תיקון דפורמציות לרבות החלפת חלקים כתוצאה משימוש חורג
התיקון בחיוב עפ"י ח-ן 4163 רצ"ב"